מעשר כספים

מקור מצווות מעשר כספים

כתוב בתורה חומש דברים פרק י"ד פסוק כ"ב

"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה"

דרשו חז"ל מנין שמצוות המעשר היא לא רק לתבואה, (פירות וירקות) אלא גם לרווחים שאדם הרוויח בעבודתו?

לומדים זאת חז"ל מייתור המילים "את כל".

הרי התורה יכלה לכתוב בקיצור "עשר תעשר תבואת זרעך" למה היא היתה צריכה להאריך בלשונה ולכתוב "את כל" מכאן למדו החכמים שמילים אלו באו לרבות שיש מצוות לעשר ולהפריש 10% לצדקה כל רווח ממוני שאדם הרוויח בעבודתו או רווחי הון שונים שנוצרו גם שלא ע"י עבודה.

משמעות מצוות המעשר

במילים אחרות מצוות המעשר אין חובתה משום צורך העני, אלא הוא חוב על הממון שאדם מרוויח שיש צורך להפריש ממנו מעשר כמו שמפרישים מפירות וירקות תרומות ומעשרות.

האם מצוות מעשר כספים היא מצווה או רק מנהג?

יש מחלוקת בין פוסקי ההלכה האם מצוות מעשר היא מצווה או רק מנהג ולהלן נצטט שלושה דעות בנידון:

• שיטה ראשונה: "מעשר" היא מצווה וחיוב מהתורה ע"פ המקור שצטטנו לעיל.
• שיטה שניה: "מעשר" זו מצווה מדברי חכמים ולא חובה של תורה.
• שיטה שלישית: "מעשר כספים" זו לא מצווה לא מדברי תורה ולא מדברי חכמים אלא אך ורק מנהג  קדום מזמן אבותינו הקדושים (אברהם יצחק ויעקב) שאכן ראוי שכל אדם יתנהג לפיו.

להלכה אנו נוקטים שלמרות שמצוות המעשר היא לא חיוב כמו שאר המצוות אבל בספרים הקדושים מובא להזהיר שיש להקפיד מאד על המנהג הקדוש, שזכותו גדולה מאד ומסוגל להביא ברכה גדולה על כל מי שתמיד בזכות להפריש 10% מרווחיו לצדקה.

עד כדי שחז"ל אמרו "עשר בשביל שתתעשר" שעל ידי הנתינה לצדקה זוכים לקבל מבורא עולם ברכה בפרנסה.

הרבי מליובאוויטש אמר באחת משיחותיו הקדושות שגם אדם שנמצא בצמצום וחוסר, על ידי שהוא מבטיח ומתחייב לתת צדקה על ידי כך הוא ממשיך צינורות שפע חדשים של פרנסה מאת ידו הפתוחה והמלאה של בורא עולם.

שותפות עם הקב"ה

בעת שאדם מקבל על עצמו להפריש מדי חודש 10% לצדקה יחשוב שהוא עושה כמו שותפות בעסקיו עם בורא עולם.

על ידי כך כל עסקיו נעשים כמו עסק של מצווה.

הקפדה לתת מעשר בלי נדר

למרות שכתבנו קודם שלהלכה נפסק שהמעשר הוא יותר מנהג טוב וסגולה לברכה מאשר חיוב גמור.

 אף על פי כן על ידי שאדם התחיל במצווה והתמיד בה זה נהפך עליו להיות כמו נדר וחיוב גמור מדין נדרים עד שיתיר את נדרו.

לכן מן הראוי שכל אדם שמתחיל לתת מעשר כספים יתנה בפירוש שנתינת המעשר נעשית בלי נדר.

זמן הפרשת מעשר כספים

מן הראוי לקבוע יום קבוע בכל חצי שנה או שנה שבו יעשה את כל חשבונות עסקיו ויבדוק כמה כסף מגיע למעשר.

הדרך הטובה ביותר היא לשבת בערב ראש השנה ולעשות את הבדיקה הזו, מכיוון שביום זה נקבעים לאדם כל מזונותיו לאורך השנה.

נתינת מעשר במדוייק

יש מהפוסקים שציינו בדבריהם שיש עניין להפריש בדיוק 10% לא פחות ולא יותר, כי לסגולה הרוחנית של המעשר חשוב מאד הדיוק.

לאידך יש שכתבו שאם קשה לחשבן אפשר לתת סכום שברור מכסה את ה-10% ומה שמעבר יתנה האדם שיהיה בתורת צדקה כללית ללא קשר למעשרות.

קראו בהרחבה כמה זה מעשר ואופן החישוב

לבדוק ולנסות את הקב"ה

למרות שיש איסור לנסות ולבדוק את בורא עולם כפי שציוותה התורה חומש דברים פרק ו' פסוק ט"ז

"לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה"

אעפ"כ במצוות המעשר מותר לנסות ולבדוק את בורא עולם שהוא מחזיר מידה כנגד מידה.

וכפי שאומר הפסוק בספר מלאכי "ובחנוני נא בזאת" – הקב"ה אומר לעם ישראל אתם יכולים לבחון אותי.

הסיבה לכך שבמצוות אחרות שאדם עושה, ייתכן והוא לא יקבל את השפע מהקב"ה משום מונע ומעקב אחר או בגלל חטא ועבירה, ואם כן אדם יכול לחשוב מחשבה רעה.

משא"כ השכר על מצוות הצדקה גם חטא ועוון לא יכול לבטל אותו, ובזכות קיום מצוות מעשר כספים האדם זוכה באופן וודאי לברכה בעשירות.

מי פטור ממצוות מעשר כספים?

מכיוון שכבר הזכרנו לעיל שהמצווה היא לא חיוב גמור אלא זכות ומנהג טוב לכן האם אדם נמצא במצב כלכלי לא טוב והוא דחוק בפרנסתו ואין לו מספיק כסף להוצאות ביתו אזי אינו צריך להפריש מעשר.

התורה לא מצווה על האדם שיחסיר את צרכי ביתו בגלל הצדקה.

מאיזה רווחים צריך להפריש מעשר?

חובת המעשר חלה על כל רווח  כספי שאדם הפיק לדוגמא:

• מתנה כספית, ובלבד שלא יועדה למטרה ספציפית שאז המתנה פטורה ממעשר.
• כסף שאדם הרוויח בעבודתו בין אם בתור שכיר ובין אם בתור עצמאי וכמובן לאחר ניכוי ההוצאות שהיו לצרכי העבודה.
• כספי מלגה.
• כספי ירושה.

למי נותנים את כספי המעשרות?

יש חילוקי דעות ומנהגים בנידון קראו בהרחבה מאמר שעוסק בנושא מה מותר לעשות עם כספי מעשר?